חוברת מידע שיצאה בימים האחרונים ממשרדי הרב הראשי לאנגליה הרב אפרים מירוויס, מביעה תמיכה בנשים המבקשות לומר 'קדיש' לזכר יקיריהם. החוברת הופצה בריכוזי הקהילות היהודיות ובבתי העלמין בממלכה המאוחדת.

את הנפקת החוברת – שקיבלה את גושפנקת הרב – יזמה ג'קי זינקין יו"ר עמית של נשות ה"יוניייטד סינגוג" ההתאחדות האורתודוקסית של בתי הכנסת בבריטניה.

זינקין הסבירה במכתב שצירפה לחוברת, את המניע שלה לקידום הרעיון. היא גוללה את האבל על פטירת אביה לפני כעשור, ובעקבות מורה ההלכה שלה החלה לומר קדיש בעצמה. "מצאתי שאמירת קדיש סייעה למבנה המסודר של האבל שלי, יחד עם לימוד וקיום פרויקטים של חסד – התחלתי להרגיש את עצמי תוך כדי ההתמודדות עם האבל".

"תהליך האבל הוא כמובן שונה אצל כל אחד, וישנן נשים רבות שאינן רוצות לומר קדיש, וחשוב שהן גם לא ירגישו מחוייבות לעשות זאת. אך עבור אלה המרגישות כמוני, זה יכול לעזור להתמודד עם האובדן של בן משפחה אהוב".

ב nrg שסיקרו את החוברת, צוטט גם מכתבו של הרב מירוויס בהסכמה, שם כתב: "חשוב שנשים אשר רוצות לומר קדיש יוכלו להרגיש בנוח ולקבל תמיכה לעשות כך. תקוותי כי מדריך זה יבהיר את התהליך של אמירת קדיש, יבדל את המיתוסים לבין העובדות, ויגרום לשינוי של ממש בתהליך האבל של נשים בקהילה שלנו".

מעניין לצטט בנדון את תשובתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שנשאל האם מי שמת בלא בנים, האם רשאית בתו לומר קדיש לעלוי נשמתו. לאחר שהביא את דעותיהם השונות של גדולי הפוסקים, לכאן ולכאן, הכריע לסיכום:

"מי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים לאמירת קדיש לעלוי נשמתו, וזכה שיש לו בנות צדקניות הרוצות לומר קדיש לעלוי נשמתו, יש לאפשר להן לומר קדיש כאשר מתאספים מנין אנשים בבית לאמירת דברי תורה, או לאחר קריאת תהלים באיזה מקום שיהיה. אבל באולם הגדול של בית הכנסת, אין להנהיג אמירת קדיש על ידי אשה".